יערות דבש
נעים שיר זמירות לישראל כאשר החל לדבר מגבורת יצה"ר לפתות אנשים בחלקלקות לשונו לשון רמיה פתח ואמר (תהלים לו א) למנצח לעבד ה' לדוד נאום פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו וגו' וכבר התעורר המדרש שוחר טוב (שם) למה אמר בזה לעבד ה' ואמר כאשר נצח דוד לגולית ואמרו (שמואל א יח ז) הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו אמר דוד הנצחון של הקב"ה הוא ואמר לך ה' הגדולה וכו' והנצח אמר הקב"ה אתה תולה נצחך בי אני אתלה אותו בך דכתיב למנצח לעבד ה' לדוד וכו' ודבר זה יותר קשה הבנה דמה ענין זה עבד ה' לדוד המורה על נצהון אם הוא מהשם ולה' יתייחס או של דוד ולו יתייחס והנה פשוטו של מקרא הוא כך כי כבר כתב הרמב"ם ויתר חכמי הדור על כת פריצים הפושעים ומורדים כי חושבים להיות כי כל כוונת מצות ה' בכונה שכלית כי לא יתכן מצות חכם שיצוה דבר בלתי השכלה ועל דבר משל ציצית הוא על ידי כך לזכור מצות ה' ולהשכיל באמיתת מציאותו וא"כ איפוא הם ימ"ש חושבים לרעה לאיזה צורך ציצית בהשכלה בלב וקביעת זכר למצות קדושת השם וכדומה די ובזה יפעל ענין וטעם הציצית וכונת המצות וכן הדבר בתפילין ושבת לדעת חידוש עולם וכי בו שבת וכי נברא העולם בששת ימי מעשה וכי הכה כל הבכור והרים ראש ישראל וקרבנו לתורתו ואם כן בהשכלה ומחשבה זו די ואין צריך לשמור בהנחת תפילין בגשמי או שמירת שבת וכדומה זהו תכלית המרי אשר פעל היצה"ר באנשים החוטאים בנפשותם אשר חשבו להשכיל ויעשו כונים למלאכת השמים וזהו בתכלית המרד והפשע אמנם בענין הלז וכדומה לזה במקצת פשתה נגע צרעת הזו בכל מחנה העברים בעו"ה אשר המון עם אומרים רחמנא לבא בעי וחושבים להיות לבבם תמיד עם ה' לייחד קדושת שמו ברבים ולאהוב אותו בתכלית בכל עבודות המסורות ללב בזה די ואינם מקפידים אם עוברים על מצות מעשיות ועבודת ה' בכל דבר וזהו אומרו נאם פשע לרשע בקרב לבי הרצון הואיל ועבודת ואהבת ה' תקוע בלבי אין עוד נפקא מינא במעשים חיצונים הנראים לעינים כי (שמואל א' ט"ז ז) אדם יראה לעינים אבל אלהים יראה ללבב ואם לבך שלם עם ה' מאי איכפת עוד במעשה הנראה לעינים וזהו אין פחד אלהים לנגד עיניו כי אין נפקא מינא בזה וזהו הפשע לרשע וזהו פרי חטאת יצה"ר בעו"ה אך באמת שקר הוא ומלים כזבים ולא יקומו רשעים במשפט ה' כי שניהם כאחד טובים רעותא ועובדא כונה ומעשה ואם כי כונה עיקר אבל צריך מעשה לעורר הכונה וכונה לעורר המעשה וידוע כי אנו לפני ה' בשתי בחינות בחינת בן ובחינת עבד והוא זה בכונה לאהבה בלב הוא בבחינת בן כי הבן אהוב לאביו נפשו קשורה בנפשו ובאהבתו ידלג שור ולא כן עבד אמנם בבחינת המעשים ועבודת ממש הרי בבחינת עבד כי אין הבן עושה עבדות כמו עבד אשר זהו ענינו יום ולילה לא ישבות ולכך יש לנו שתי בחינות בן ועבד ולכך דוד בקומו להזהיר העם הישראלי לבל יפנו לקול היצה"ר להבטל ח"ו מעבודת ומעשה מצות וכי אין הדבר תלוי בלב לבד פתח ואמר לעבד ה' לדוד כי זהו בענין עבדות ה' ולכך אנו נקראים עבדי ה' היות אנו עובדים משמרת הקודש ובכתף ישאו וזהו נכון אבל כוונת המדרש דיש להבין ענין גולית בטעם ברו לכם איש וירד אלי וכו' (שמואל א יז ח) וכו' והמנוצחים יהיו למנצחים עבדים מה טעם יש לזה לא כמשפט הדת וטיב מלחמה שאל זאת ולא כן במשפט השכל כי בשביל שגבור אחד כובש גבור השני יהיו כל העם עבדים ואם יקר לו מקרה שיחלק על גבי קרקע מקום הלוחמים או שיפול חרבו מידו כמקרה הלוחמים אשר עי"כ גובר השני יהיו כל העם עבדים וגם יש להבין מה שאמר דוד שחרף מערכות ה' מה חירוף יש לה' שאין בנמצא אצלינו גבור תקיף וחזק כמו גולית ולא בכח יגבר איש להשיג שלימות נפשו אדרבה מחוק וטבע תורתינו ורוב מצות מבלי להיות רק חלש ותש כח ולהכי נקרא שמה תושיה (סנהדרין קו ע"ב) ובפרט לא היה לפלשתים תמיד גולית רק בזמן אחד וכבר היו ימים שהיה לישראל גבור הוא שמשון המפורסם:
מסילת ישרים
על מה התחיל שאול לארוב אל דוד אלא מפני הכבוד, שנאמר (שמואל א י״ח:ז׳): ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול וגו' ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה.
יערות דבש
ואמרינן בגמרא דב"ק (דף ק) וכבוד עשו לו במותו זהו חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו ל"ו אלף חלוצי כתף וכו' וכבר אמרתי בדרושים הקודמים פירוש נכון על מאמר הזה וכעת יבואר רק הטעם שיצאו ל"ו אלף חלוצי כתף דוקא ולא ל"ו מאות ומה זה במספר ל"ו וגם למה חלוצי כתף ולא חלוצי כתפיים ואמת ברש"י משמע שהיו כתפיים אבל בגמרא נאמר רק כתף אבל יובן כי נאמר (תהלים צא ז) יפול מצדך אלף ורבבה מימינך והיינו כי מצד שמאל הם אלף מלאכים העומדים בעזרתו כי כל מצוה שעושה קונה אלף מלאכים והם המפילים אלף המקטריגים כמבואר במדרש (ילק"ש ח"ב רמז תתמ"ב) ואם אדם עושה מצוה שלא לשמה כדאמרינן למשמאילים בה שהם לסטרא דשמאל והם אלף והעושה מצוה מצד ימין שהוא לשמה שהוא למיימינים בה יש לו רבבה וזהו רבבה מימינך ובזה יובן מה שנאמר בדוד (שמ"א יח ז) הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו כי כבר ידוע בדוד נאמר בכל אשר יפנה יצליח כי היה מסטרא דימינא ובשאול כתיב בכל אשר יפנה ירשיע כי הוא מסטרא דשמאל ולכך אמר הכה דוד ברבבותיו ושאול באלפיו כי מצד ימין רבבה ומצד שמאל אלף ורבבה מלאכים של ימינו הם סייעו להכות רבבה ולשאול לא סייעו רק אלף ולכך קצף שאול ואמר לי נתנו האלפים ולו הרבבות ועוד לו המלוכה כי הודה כי הושיע לו ימינו והוא מפאת ימין ולו ראוי המלוכה והוא ידוע כי הקב"ה שגומר דינו הוא על פי בית דין של מעלה שהוא ע' כבית דין הגדול ויש מימין החצי ומשמאל החצי כדכתיב (דה"ב י"ח י) וכל צבא השמים עומדים על ימינו ושמאלו והמצות שהאדם עושה מימין הם המביאים אורך ימים כדכתיב (משלי ג' טז) אורך ימים בימינה והנה המלאכים מצד ימין הם בסוג וגדר רבבה ובצד שמאל אלף כנ"ל ול"ה מזכים ול"ה מחייבים מחצה על מחצה ואם אחד מצד שמאל נהפך למזכים ומכריע לימין הרי הרוב לזכאי וזהו מאמר הקרא (איוב ל"ג כג) אם יש מלאך מליץ אחד מני אלף ר"ל אחד מן השמאלים שהם מן מנין אלף שנהפך לצד ימין להליץ בעדו ולזכותו הרי זה יחננו ויאמר פדאהו מרדת שחת מצאתי כופר ואם אחד מן המזכים נהפך לצד שמאל הרי נחרץ דינו לחובה כי בשמאל אין אורך ימים כלל וא"כ נהפך שבמקום רבבה אחד נעשה בסוג אלף והרי כאן ל"ו מחייבים והם ל"ו אלף וזהו בחזקיה שעברו לפניו ל"ו אלף במותו חלוצי כתף להורות כי לא מת במקרה רק מצד בית דין הגדול בשמים ול"ו אלף הם מחייבים אותו וזהו ל"ו אלף ולכך הלכו חלוצי כתף שהוא להורות כי כתף ימין נחלץ ואורך ימים בימינו נחלץ וסר ממנו כי מת ואין כאן רק שמאל ואורך ימים נחלץ ולכך קורעים קריעה מצד ימין להורות כי כתף ימין נחלץ ואורך ימים ליכא וגברו צד שמאל וזהו ל"ו אלפים שהלכו והבן כי זה הוא אמת וברור: